אסתר סידיס, בעלת רכוש

תקדימיוֹת | 36 התפיסה שלפיה מעמד הנישואין משפיע על זכויות הקניין של האשה מאפיינת שיטות משפט קדומות רבות . היא עומדת כמובן בניגוד לתפיסות בנות זמננו של שוויון . אחד הפירות הראשונים של המאבק על שוויון זכויות של נשים בארצות הברית במהלך המאה התשע-עשרה היה חקיקתם של חוקים שהִקנו לנשים נשואות זכות בנכסיהן . הידוע שבהם הוא "חוק הרכוש של נשים נשואות" משנת 30 זה היה הצעד הראשון לשוויון : 1848 , שנחקק במדינת ניו יורק . עצמאות כלכלית המבוססת על רכוש שמלכתחילה היה רכושה של האשה . הוא כמובן לא היה מספק כשלעצמו . חקיקה מסוג זה אינה נותנת מענה לנשים שהגיעו לנישואין ללא רכוש משל עצמן, אך מבקשות לטעון כי יש להן שותפות ברכוש של בני זוגן, ובעיקר ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין עצמה . בישראל, השינוי בתחום זה, בכל הנוגע לרכושן של נשים נשואות, התרחש עם חקיקתו של חוק שיווי זכויות האשה בשנת 1951 . סעיף 2 לחוק קבע במפורש כי "לאשה נשואה תהיה כשרות מלאה לקניין ולעשייה בקניינים כאילו הייתה פנויה", ואף הוסיף והדגיש כי "אין קנייניה שרכשה לפני הנישואין נפגעים על-ידי קשר הנישואין" . סעיף זה מתכתב באופן ישיר עם הכללים המס...  אל הספר