השם הרצל רצה "מדינה יהודית" ? | 167 של רבנים בפוליטיקה . ואולם, לאף אחת מטענות אלו אין בסיס במחשבתו של הרצל, ואף אחת מהן אינה יכולה להתבסס על קריאה סבירה של הפסקה המדוברת . בקטע המפורסם שלו על "תאוקרטיה" כתב הרצל כך : ויכן, כלום תהיה לנו ליסוף תשוקרטיה ? לש ! . . . לש ניתן כלל לדחפים תשוקרטיים אל שנאי הדת אלנו להרים רשא . שנו נדע להגיילם לתחום יתי הכנסת אלהם, כאם אנגייל שת שנאי ציש הקיע אלנו ליסיסים אלהם . הציש והרינות יכוידו ימידה אתפקידיהם הנעלים דוראים זשת ורשויים לכך . שך לש תהיה לקולם זכויות יתר ימדינה . . . פן יגרמו 60 לצרות מיחוץ ומיפנים . הרצל משווה כאן את הרבנות לקצונה הצבאית, וטוען שלשניהם תפקידים "נעלים" בחיי המדינה, אך שאין להרשות למי מהם להרחיב את סמכותו מעבר לתחומו הנאות . עם זאת, אין צורך במאמץ מיוחד כדי להיווכח שקטע זה אינו מתייחס ל"הפרדה בין דת למדינה" . אף מדינה באירופה לא ניסתה לבצע "הפרדה בין צבא למדינה", ואם מקומה של הרבנות במדינה היהודית עשוי להיות דומה לזה של הצבא, אזי הרצל טען, למעשה, בעד היפוכה של "הפרדה" כזו : הוא הניח ממשלה כגון זו המוכרת מבריטניה, גרמניה, וא...
אל הספר