מסופתיות כמצת יל ייווי מיקל | 155 לעתיד . נדמה שבאמריקה ובישראל גם יחד היסודות הבסיסיים של המסורתיות נוסח שימען מצויים בנסיגה . אולם השאלה הקריטית, שאליה נפנה בפרק האחרון בספר זה, אינה שאלת מצבה הנוכחי של היהדות, אלא השאלה אם מנגנוני היציבות שלה יצליחו להשיב אותה לשיווי משקל . 148 | לחיות כמו יהודי במידה מסוימת, תוצר של נסיבות חיים ייחודיות וטרגיות . הם חיו בעולם מסוגר, ואז ראו בחורבנו . מצד אחד, היידישקייט שלהם היה מושרש עד כדי הזדהות פנימית גמורה ; מצד שני, כיוון שמשפחותיהם וקהילותיהם נגזלו מהם, הייתה בהם מידה נדירה ביותר של עצמאות והגדרה עצמית . הם לא חשו כל צורך להרשים אף אחד או לאותת נאמנות למאן דהו, ולא היו להם כל אשליות בנוגע לעצמם או לעולם . בקיצור, הם היו אותנטיים במידה שמרבית האנשים פשוט לא יכולים להרשות לעצמם . ובכן, הגיעה העת להתמודד עם השאלה שהשמטתי עד כה . האם בנסיבות הנוכחיות יש סיבה אמפירית להאמין שהמסורתיות של שימען חיונית יותר מהפרוגרסיביות של היידי ואמבר ? זהו נושאו של החלק הרביעי בספר . אנו מותירים כעת את שימען מאחורינו ומישירים מבט מפוכח להתפתחויות שחלו בקרב הקהילו...
אל הספר