פרק שביעי: הצורך במסורת

88 | לחיות כמו יהודי כה, סביר שישמרו עליה גם בהמשך — יותר מכפי שהדבר סביר לגבי נורמות שטרם הוכיחו את עצמן . נפתח בדוגמה ביתית למדי . אוהבים טַפְּיוֹקָה ? גם אני לא . מייצרים אותה משורש הקסווה, שהוא אחד המקורות העיקריים לעמילן בתזונה הדרום-אמריקנית . שורש הקסווה דומה לבטטה, והוא אחד מאותם ירקות-שורש שמייצרים מהם את היעני-צ'יפס בצבעים המצחיקים . שבטים דרום-אמריקניים מטפחים את הקסווה זה אלפי שנים, ולכל אחד מהם שיטות סבוכות ודקדקניות משלו להכנתה לאכילה . כך למשל דיווח האנתרופולוג ג'וזף הֶנריך כי בני הטוּקוֹנואה השוכנים בחלק הקולומביאני של אגן האמזונס מעבדים את הקסווה בתהליך הכולל גירור, ריסוק, שטיפה, הרתחה, ייבוש לכמה ימים, ולבסוף אפייה . אם תשאלו אותם לשם מה דרוש להם מסלול הייסורים הזה, 1 כפי ששאל הנריך, הם יענו לכם שזאת המסורת . כאשר התפשטה צריכת הקסווה אל מערב אפריקה, במאה ה- 18 , השיטות המסורתיות להכנתה לאכילה לא תמיד נדדו איתה . ובמבט לאחור, לנוכח התוצאות, אנו יכולים להוסיף : למרבה הצער . אולם אדם שאינו מצויד בידע מודרני בתחומי הכימיה והטוקסיקולוגיה של המזון לא יכול היה לחזות בעת ההיא...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר