פרשת בא: יום הכיפורים הראשון

כל אחד משה רבנו | 76 כבר באלף השלישי לפנה"ס גילו המצרים שזריחת סיריוס — הכוכב הבהיר ביותר ברקיע — בקו ישר עם השמש העולה חלה אחת ל- 365 ימים וקודמת לגאות השנתית של הנילוס . החקלאות המצרית — מועדי הזריעה והקציר — נבנתה כולה על מצב הנהר ובזכות מופע סיריוס הם יצרו את לוח החמה — שנת הנילוס — המדויק הראשון בן 365 2 הימים . באמצעות הקביעה מתי מתחיל החודש על בסיס מולד הירח התנתק עם ישראל מסדר הזמנים של המצרים, קבע לעצמו את זמני החגים שיבואו בהמשך ובכך התחיל לשלוט בזמן של עצמו . לעבד אין שליטה על סדר היום שלו, אדונו הוא אשר קובע בעבורו את לוח הזמנים והמשימות . עם קביעת האחד לחודש קיבלו העבדים את פיסת החירות הראשונה שלהם כשהם קובעים משהו לעצמם . תכנון המחר שייך במהותו למי ששולט, ולכן חשוב שבני ישראל יקבעו את זמנם בעצמם . ניצנים של שחרור . נוסף על כך, הקביעה היא לא רק ברמה התיאורטית אלא יש לה אופק מעשי . בני ישראל נדרשים לפעולות מעשיות שהעבדים עתידים לבצע במנותק מהציוויים הרגילים של האדונים המצרים . בדרך זו העבדים, שמטבע הדברים מפוזרים איש איש במטלותיו, זוכים להגדרה עצמית ולמעמד כקבוצה וכעם . ב ....  אל הספר