פרשת שמות: סקרנות בוערת

כל אחד משה רבנו | 46 הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָאֶת הַיְלָדִים . . . וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹלֵאמֹר כָּל הַבֵּן 1 הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן . המילים "רַב וְעָצוּם " , שבהן בחר פרעה לתאר את הסכנה הטמונה בנוכחותם של בני ישראל במצרים, מבטאות כנראה עוצמה כלכלית ולא איום בטחוני . כך לדוגמה אבימלך אמר ליצחק : ״לֵךְמֵעִמָּנוּכִּי 2 ועשו אמר ליעקב : ״יֶשׁלִי רָב אָחִי יְהִי לְךָאֲשֶׁרעָצַמְתָּמִמֶּנּוּמְאֹד״, לָךְ״ . 3 המצרים כזכור, מכרו בשנות הרעב את כל אדמותיהם לפרעה, ולאחר מכן קיבלו אדמות בתמורה לנתינת חמישית מיבולם כמס . לעומתם בני ישראל, כישות נפרדת בארץ גושן, קיבלו מיוסף קרקעות וגם קצבת אוכל . לכן אדמותיהם נשארו בידיהם, וממילא בהמשך היו פטורים ממסי הקרקעות שהתחייבו בהם המצרים . 4 בדרך זו, ואולי אף בזכות כישרונות נוספים ורשת חברתית תומכת, בני ישראל — כאחיהם לאורך הדורות בארצות הנכר — הצליחו כלכלית באופן בולט ביחס לאוכלוסייה הכללית . לנוכח הצלחתם ונפח הפעילות הכלכלית שהם ריכזו בידם, פרעה החדש "חשש" שבמקרה של מלחמה בני ישראל יתמכו באויבים על מנת להגן על עושרם...  אל הספר
הוצאת סלע מאיר