ובמיגוון שותפויות, ביניהן עם קבלנים, סוחרים, מושבניקים וכד', מאידך . ניסיונות לקיים ענפי חקלאות ביןקיבוציים לא התקדמו ביותר . בתעשייה ובתיירות מחפשים קיבוצים רבים בעלהון או שותף אסטרטגי, כסיכוי לפיתוח . גם באלה מאמצי התנועה לחבר בין קיבוצים לא הצליחו במיוחד . התפתחות זו בחקלאות ובתעשייה היא תופעה כללית בתנועה הקיבוצית כולה, כפי שעולה מחוברת הסיכום של הקיבוץ הארצי לשנת 1991 : "במגזר התעשייתי ניתן לראות שיפור מסוים . . . בתעשייה : ההכנסות ירדו בשיעור מזערי . . . אולם העודף גדל בכ 0 / 30 ז"א שיפור מסוים ברווחיות . בחקלאות נמשכת ההרעה בכל הפרמטרים החשובים . ההכנסות ירדו בכ 0 / 70 . . . והעודף ירד בכ 0 / 100 . . . בהכנסות 'אחרות' : גידול של 4 % s . לעומת השנה הקודמת . . . בעוד שבשנת 1989 היוותה התעשייה 0 / 570 מהעודף והחקלאות 0 / ,280 הרי שבשנת 1991 היוותה התעשייה 0 / 600 מכלל העודף והחקלאות רק 0 / 230 . . . " . בנסיבות אלה, צוותי ענפי החקלאות מתרחקים והולכים מתשומת לבם של חברי הקיבוץ, ומתרוקנים והולכים מחברים . בהרבה ענפי חקלאות מוצאים כיום חבר ותיק או בעל מקצוע אחד או שניים, וסביבם ב...
אל הספר