שהיו הרבה מעובדות החינוך שהיא לא זכתה לאמונן ורבתה הביקורת ולטענת שותפתה הגננת הבכירה אף השמצות והטחת עלבונות . היא עצמה דווקא חשה שהשינוי הצליח הודות לשיתוף ניכר של כל הגורמים הקשורים בנושא, שנוצרה התלהבות, עבודתצוות והחיסון החוזר מההורים עודד את העמקת התהליך . הקושי העיקרי היה בניסיון לגבש את נורמות הפעולה של ענף בתי הילדים כ"מרכז רווח" לטווח יותר ארוך, ניסיון שלא זכה למספיק גיבוי ממוסדות המשק ומאותו יועץ חיצוני שייעוצו הצליח רק בלול . אבל, כאמור m נסתיימו השנתיים של הנורמה המקובלת בתפקיד זה . היא, שמאז ימי תנועת הנוער ידעה כי קיבוצניק נאמן מפנה את כיסאו בתום קדנציה, ראתה כחובתה לפרוש, אם כי רצתה להישאר בוועדה לעזרת יורשתה, יחד עם שותפתה למאמצי השינוי, הגננת הבכירה . אולם היורשת שהוצעה לא נראתה לשתיהן . הן ניסו לשכנעה לסרב להצעה אך משנכשלו והיא נבחרה שתיהן פרשו למעשה ממעורבות בניהול המערכת . היועץ החיצוני והרכזת החדשה לא הצליחו לתקן את מה שעשתה הפרישה, בייחוד שהגננת הבכירה לא רק פרשה מוועדת החינוך אלא אחר כך גם מניהול הגן ונותרה שם רק כי'ראש קטן", כמטפלת וכיועצת לגננת החדשה, צעירו...
אל הספר