אדריכלות המרחב הכפרי של ארץ יהודה בתקופה הרומית המאוחרת 45 המשתרע על פני שטח של מספר דונם, הרי העיר משתרעת על פני שטח גדול וקיימים בה מספר רב של מבנים . הבדל מהותי נוסף המתבטא בדברי הברייתא, הוא קיומם של שירותים קהילתיים מסודרים בעיר וקיומם של מבני ציבור ושל ריבוד חברתי : תניא : כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה : בית דין מכין ועונשין, וקופה של צדקה נגבית בשניים ומתחלקת בשלושה, ובית כנסת ובית מרחץ ובית הכיסא, רופא ואומן ולבלר ומלמד תינוקות ( משנה, סנהדרין י"ז, ב' ) . על אף הבדלים אלו, וכיוון שההבחנה ביניהם קשה, מקורות חז"ל לא אחידים בהתייחסותם למונחים 'עיר' ו'כפר' ( ספראי תשנ"ה : 29 – 40 ) . יתרה מזאת, לעיתים המונח 'עיר' מתייחס במקורות היהודיים לבית אחוזה בבעלותו של יחיד המצוי בלב המרחב הכפרי ( גולאק תרפ"ט : 26 – 28 ; אפלבאום תשל"ג : 132 ) . לפיכך מסתבר כי השימוש במונח זה בידי חז"ל רחב ביותר ומקיף את מגוון צורות היישוב החקלאיות השונות . בארץ ישראל התקיים הכפר המכונס, שכל בתיו בנויים בסמיכות זה לזה והחלקות החקלאיות מצויות מחוץ לשטח הבנוי . צורת התיישבות כפרית ...
אל הספר