הערכה להתיישבות בטרם-מדינה

ישובים חדשים בשנים 5491'­ 5 > 491­ לפי האזורים תשיט תש­ ת תש­ ז תש­ו תש­ה האזור ס"ה ו 2314 3 33 גליל מזרחי . . . . * ו 8 13 13 גליל מערבי . . . . 8213 1 2 ­ גליל תחתון ועמק יזרעאל . 226 ­­ 2 הרי אפרים . . . . 16 1 1644 השרון והשומרון . 11 6 1 3 ן 179734 ­ 1 דרום ונגב . . . . 110 815292929 פיה . אולם, הגבולות שבתכנית­החלוקה מצביעים גם על אי­הצלחות של מפעל ההתיישבות : למרות המאמץ הגדול בגליל­המערבי, מאז הקמת חניתה, לא נכלל אזור זה בתחום המדינה היהודית . גם ירושלים העברית, ובה שישית מיהודי הארץ, הופקעה מתחום המדינה . לא עלה בידי היישוב למתוח רצועת­רוחב רצופה שניה, אם לאורך הדרך לירושלים ואם מדרום לה, לעבר "יישובי­החדירה" של גוש­עציון . בנוסף על כך, נשארו שני מפעלים כלכליים חיוניים מעבר לגבול ­ מפעל­החשמל בנהריים ומפעל­האשלג שלחוף ים­המלח ­ ועד קום המדינה לא מצאה ההתיישבות דרך לבלול את שני המפעלים בתחומיה . מדיניות ההתיישבות והאסטרטגיה להגשמתה נועדו לשרת מטרה מדינית, שתוצאתה המהותית ­ הברת האו"ם בזכות העם היהודי לעצמאות בארץ­ישראל ­ הושגה בעיקר הודות למאבק . התוצאות הכמותיות ­ ההיקף הטריטו...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית