של שנים עשר פרקים וחצי מוקדש לתיאור קורותיהם של שני נביאים : אליהו ( מל"א י"ז ‑ י"ט ; מל"ב א' ) ואלישע ( מל"ב ב' ‑ ט' ; י"ג 14 ‑ 21 ) , ומשמעות הדבר היא שהגוש שמתאר את תולדות המלכים בישראל וביהודה כולל ארבעה עשר פרקים וחצי . זאת בהשוואה לזה שמתאר את שני הנביאים אליהו ואלישע, שכולל שנים עשר פרקים וחצי . מובן שיש לשאול אם הדבר הזה מבטא מסר מכוון של ההיסטוריוגרפיה המשנה ‑ תורתית, האם זה נובע מהמקורות שעמדו לרשותם של המחברים והעורכים של הספר או שמא שילוב של השניים ? עוד נתייחס לשאלה זו בהמשך . בכל מקרה, הגוש האחרון בספר מלכים כולל שמונה פרקים ( מל"ב י"ח ‑ כ"ה ) ובו מתוארות קורותיה של ממלכת יהודה לבדה, מאז חורבן ממלכת ישראל ועד לחורבן יהודה ( פרק זמן של כ ‑ 135 שנה ) . המסגרת העריכתית של ספר מלכים ברורה, ומבוססת על סינכרוניזמים - התאמת זמנים בין ימי שלטונם של מלכי ישראל לבין ימי שלטונם של מלכי יהודה . סינכרון תולדות המלכים נעשה באמצעות נוסחאות פתיחה ונוסחאות סיום לכל מלך . למשל : המלך אבים מוצג במל"א ט"ו 1 ‑ 2 : "וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַ...
אל הספר