74 שום דבר . רעידת אדמה קטנה הייתה מאוד עוזרת, משהו שיחדור דרך התאים הקטנים והנעולים שישבו מולי . כל אומן או מורה יודע שהוא זקוק לגימיקים כדי לתפוש את תשומת הלב של התלמיד, ושאם לא כן התלמיד ינדוד למקום אחר או פשוט "יצוף", ממתין שהזמן יעבור . אני בספק אם זו הדרך הטובה ביותר ללמוד . נשנה את התמונה לכזו שבה פחד, כאב ואחרים מופיעים בצורה חזקה . נניח, למשל, שאני צריך ללמד אנשים לשחות בעודנו עומדים על סיפון אנייה שעומדת לטבוע . מחלק מהאנשים הייתי מקבל הקשבה טוטאלית, חלק אחר כבר טבע עוד לפני שהאנייה טבעה, לאחר שנקודת ההתייחסות שלהם קיבלה וקבעה שאין לה אפשרות אחרת . ייתכן שחלק יתעלם מהסכנה וחלק יהפוך משותק כתוצאה ממנה . הם כולם ינקטו בכל הטריקים הרגילים שלהם על מנת למנוע פחד וכאב . זה שיעמוד וילמד לשחות מהר, יפתח לעצמו אפשרויות שעבור אחרים לא תהיינה קיימות . הוא יהפוך פחד וכאב למוטיבציה, להרפתקה . נקודת ההתייחסות של למידה כוללת את ההתבוננות בלמידה כהרפתקה, כחגיגה, כמקור להומור, לשמחה, כחוויה לא נשכחת שהיא מלאת חיים בכל רגע .
אל הספר