מבוא

14 להיות אמיתי משדיה והניחה בקבוק בפי . תקרית מכרעת זו יצרה בתודעתי הקטנה את הדבר שאני מכנה היום "אמונה כוזבת מס' 1" : אם תבטא חזק מדי את רצונותיך, תיענש . אמי המשיכה אמנם לערסל אותי בזרועותיה לעיתים קרובות, אבל כשהגופים שלנו היו קרובים היא יכלה להרגיש את אותה אנרגיה חסרת מנוח שזרמה בי, ואשר לעולם, כך נראה, אינה מסופקת . היא ניסתה לנחם אותי ולעזור לי להרגיש בטוחה ומוגנת, אך מאמציה היו לשווא . כיוון שהייתי הבכורה, היא הייתה פגיעה מאוד ביחס לספקות שעלו בה באשר למוכנותה להיות אימא . הרגשתי בכך, ובבלי דעת חששתי מהאפשרות שאגרום לה חוסר נוחות רב יותר . לכן ניסיתי להתמודד בכוחותיי שלי עם אי שביעות הרצון ועם חוסר המנוחה שבי . הפתרון שגיליתי היה לישון רוב הזמן, מה שגרם לכולם להיות "שמחים" . כך התפתחה "אמונה כוזבת מס' 2" : את צריכה לכבוש את רגשותייך כדי להימנע מלגרום לאחרים להרגיש לא נוח . בשלב זה אבי נכנס לתמונה . הקשר בינינו נוצר מיד . הוא נהנה מאוד לחבק אותי ולשחק איתי . המשחק האהוב עליי היה שהוא "לוכד" ועוטף אותי בעדינות בגופו הגדול, כדי שלא אוכל לברוח . זה היה מפחיד בדרך מענגת מאוד . אלה הי...  אל הספר