136 | ״לא ספורט לשם ספורט" - גיבורי ספורט בתקופת היישוב | אודי כרמי זה נתפסה בישראל כהתנכלות 'העולם' לעמים קטנים בקומתם . מנהיגי הספורט בארץ, שתלו את כישלונות הנבחרת הלאומית בכדורסל בחוסר הצדק כלפי ישראל ופחות באוזלת ידם של השחקנים, קראו להגבלת קומתם של שחקני הכדורסל בעולם . הנימוק לתביעה זו היה כפול : מוסרי ובריאותי, ושני המרכיבים נכרכו זה בזה כשביקשו מוסדות הספורט בישראל לתבוע מההתאחדות הכדורסל הבין - לאומית להגביל את קומת שחקני הכדורסל . עמנואל גיל, ממנהיגי התאגדות הפועל ומראשי הספורט בארץ, העלה חשש שמא היתרון הגופני של שחקנים גבוהים על שחקנים נמוכים עלול לפגוע בפן המוסרי של הספורט, שבו ביקש לצקת משמעות חדשה הכרוכה בהגשמת הרעיון הציוני : לא רבים יודעים להוקיר את עקרון ה - Fair Play ( המשחק ההוגן ) , המנחיל לספורט את כוחו המוסרי המחנך . ואכן בלעדי הגינות המשחק אין ערך לספורט ולספורטאי, אם גם יהא כוחו הגופני של זה האחרון רב ועצום . לא בכוח נמדד ערכו של האדם אלא בגבורתו המוסרית, בעוצמתו הרוחנית ובאישיותו [ . . . ] ספורטאים רבים נתנו לעולם דוגמאות של התנהגות מופתית, וגם היהודים לא פיגרו...
אל הספר