פרק שישי | יוסף פלם | 95 הנשלטים בידי ממסד או הגמוניה לאומיים, כגון מערכת חינוך מגויסת, טקסטים Zerubavel ) . חינוכיים ותרבותיים ; חגים לאומיים, הנצחה במרחב ועוד ( 1995 , משום שזיכרון קולקטיבי הוא תהליך חברתי מתפתח, גם הסיפרים, המיתוסים והאתוסים המרכיבים אותו משקפים שינויים פוליטיים וחברתיים ומושפעים מאידאולוגיות בנות הזמן . לעיתים הזיכרון הקולקטיבי מעוצב בכיוון מלמטה למעלה בתהליך של המרת הנצחה או זיכרון אישיים או מקומיים לקולקטיביים . תהליך זה מתאפשר באמצעות קישור הסיפור האישי לאתוס הקיבוצי ( במקרה הלאומי האתוס של בינוי האומה ) , לערכים הגמוניים משותפים או לערכים שסוכני הזיכרון מבקשים לחזק . מדובר בתהליך כפול שבו המבקשים לקיים זיכרון פרטי או קבוצתי משתמשים בכלים של הבניית זיכרון קולקטיבי כדי לתת משמעות לסיפורם . המשמעות הערכית המוענקת לסיפור פרטי הופכת למשמעותית בזיכרון הקולקטיבי ונעשית חלק מהתודעה הקיבוצית ( עזריהו, תשס"ו ) . כך, לדוגמה, יוזמות להנצחה אישית של נופלים ידגישו לצד סיפור הנפילה על הגנת העם והארץ גם תכונות אישיות או פעולות חברתיות המחזקים את דמות הנופל או הנופלת כדמות מופת...
אל הספר