124 חיוניות יום-יומית — עד כדי כך שאין להם בעיה להשאיר את בן או בת זוגם לחכות להם במסעדה, בזמן שהם משיבים על אימייל בשירותים . אחרי יום ארוך של התנהלות מנומסת מול עמיתיהם לעבודה, הם מתפרצים על בן הזוג . הם מפנים זמן כדי להחזיר שיחות עבודה, תוך התעלמות משיחה מחבר שלא נענתה . מה שדחוף מאפיל לעתים קרובות על מה שחשוב . הקשרים שלנו עם הזולת נדחקים לשוליים כשהדרישות והאתגרים של העבודה השוטפת תופסים את תשומת לבנו, סוחטים את כוחותינו ומשתלטים על זמננו . כשלמדתי רפואה היה תמיד עוד חומר להשלים ועוד נושאים ללמוד . הייתי ממוקדת כל כולי בתהליך ההסמכה כרופאה . ויתרתי על ימי הולדת, טקסי הטבלה וחתונות . לעתים נדירות התפניתי לפגוש חברים או קרובי משפחה . באחת השנים אפילו שכחתי את יום האב . בד בבד התנהגתי בנימוס פתולוגי כמעט אל המטופלים, המרצים והסטודנטים שלמדו איתי . מיהרתי להתנצל בפני אדם זר שדרך לי על הרגל, אבל הייתי במצב של היעדרות רגשית ביחס לאנשים הקרובים אלי . ההנחה שלי היתה שחברי וקרובי משפחתי יגלו הבנה ויסלחו לי על היעדר המאמץ בשמירה על הקשר . לכן, כשנודע לי שלא הוזמנתי למסיבת יום הולדת מצומצמת ...
אל הספר