22 חיוניות יום-יומית הביפר שלי צפצף שוב . אחות אחרת הודיעה לי שאני צריכה לקחת תרבית דם מחולה לוקמיה שסבל מחום גבוה של 5 . 39 מעלות . "אני כבר באה," אמרתי . כשהביפר שלי צפצף שוב היתה זו הודעה מאחות שלישית, שהביעה דאגה בנוגע למטופל עם דופק מהיר . בשלב זה גם הדופק שלי התחיל לעלות ורשימת המטופלים שנזקקו לתשומת לבי רק המשיכה להתארך . ההתלהבות הראשונית שלי על כך שהפכתי להיות "ד"ר בורדמן" התפוגגה . תסמונת המתחזה הרימה את ראשה המכוער . הרגשתי כמו רמאית שמסתובבת בתחפושת של חלוק לבן . הפנים שלי האדימו ודמעות בצבצו בעיני . בלעתי לגימה גדולה של קפה שחור פושר ונגסתי במאפה שהכנסתי לכיס מוקדם יותר באותו היום . אם אחד המטופלים היה לוקה במצב חירום לבבי, הייתי יודעת בדיוק מה לעשות . הייתי נכנסת לפעולה במלוא המרץ : קודם כול הייתי בודקת את הדופק והנשימה של המטופל . אם המטופל היה במצוקה, הייתי משגרת קריאת חירום כדי ליידע את צוות שעת חירום על מטופל שלקה בדום לב ומתחילה לבצע עיסוי חזה . הייתי מתורגלת ומיומנת בהתמודדות עם מקרי חירום חמורים, אך כעת הייתי תחת מטח בלתי פוסק של אתגרים קטנים יותר . "מה שמתיש אותך ...
אל הספר