הטמפורליות האנושית מפוצלת לזמנים שונים על חץ הזמן שנע מהעבר לעתיד כדי לאפשר קיום . זאת בשונה מהזמן הקוסמי שהוא אין - - סופי ונתפס כאחדות נצחית שהכרתו וידיעתו אינן ניתנות להשגה . פרויד דן במחקרו בתופעות פתולוגיות הקשורות לממד הזמן בזיקה להבדלים הללו שבין תפיסות הזמן . עמדתו של פרויד כלפי הדרך לקביעת חריגות בתפיסה האנושית של הזמן, משתלבת עם השינויים שחלו בתפיסת הזמן בפילוסופיה המדעית בתקופתו . סקירת ההיסטוריה של המדע מראה כי התפיסה המסורתית לגבי הזמן מאז המאה ה - - 17 באה לידי ביטוי באופן מובהק בעמדתו של המתמטיקאי והאסטרונום לאפלאס ( Laplace ) . היא גורסת שהכרת מצב היקום בהווה - כלומר מקומותיהם ומהירותם של החלקיקים בו - מאפשרת לדעת בדיוק מוחלט את מצב היקום בכל רגע שהוא בעבר או בעתיד ( שפייזר, ,2015 עמ' 108 ) . על סמך הנחה זו גובשה העמדה של הדטרמיניזם הסיבתי, שלפיה כל אירוע הוא תוצר הכרחי של תנאיו המוקדמים, ועל פיהם ניתן לחזות את העתיד . מכאן שהתולדות נובעות בהכרח מהסיבות, והסיבות מראות שרק תולדות אלה יכלו להתרחש . ההסבר לכך הוא, שכל ההתרחשויות של המציאות החומרית קיימות תמיד והן רק נעות ל...
אל הספר