שאליו בני האדם שואפים . האקינג דן ברעיונותיו של דורקהיים לגבי תופעת ההתאבדות כמדד לבריאות בחברה, והראה שהממוצע הפך להיות ציון דרך לסטנדרט של הטוב בחברה . לעומת זאת, פתולוגיה הוצגה כדרגה של מורבידיות בנורמליוּת של החברה . האקינג הראה שבתקופה של מפנה המאות התהוו חוקי הסטייה מהנורמליות ונעשו למציאות ממשית של היקום האנושי . חוקי הסטטיסטיקה הצמיחו חוקיות א - - דטרמיניסטית, והם התקבלו כחוקים העומדים בפני עצמם ללא צורך במציאת סיבתיות הכרחית, משום שהם הכלילו את המקריות בתוך ההתפלגות הנורמלית ( 1990 , Hacking ) . נמצא שבתקופה זו נידונה ביתר שאת הסוגייה בדבר אופן קביעת קריטריון אובייקטיבי אשר ישמש כנקודת התייחסות מדעית - - חברתית המבחינה בין בריאות ובין מופעים של מחלה במרחב התופעות החברתיות . במדעי האדם התערערה ההבחנה בין רעיונותיו וחשיבתו של הסובייקט - - הצופה לבין אלה של האובייקט הנצפה במציאות : האדם . יישומו של עקרון אי - - הוודאות במדעי האדם ערער את האפשרות לקבוע רצף ערכים כלשהו לגבי מציאות אנושית - - חברתית אובייקטיבית, והעלה את השאלה כיצד תיתכן מתודה מדעית לחקר האדם שתוכל לנבא תופעות של חו...
אל הספר