המגן מגברי המדבר, החוסם את חייך ג'מילה . אהבת הכתיבה היא אהבה מיוחדת . האחר תמיד ישנו . גם כשאיננו . האותיות זורמות על הדף ומתלכדות לידי משמעות חוזרת או חדשה . בזריחה היה הים כתום כהה וההרים עוד יותר . השמיים התגוונו בכתום זהב ובריזה נשבה מהרי אדום . קולו של האינסוף בים נתן מזור לעצביי המתוחים . יעופו להן כל המחשבות הרגוזות, המאוכזבות . יימוגו . הרוח מלטף כל מקום בגופי בו אין ליטוף אחר . מתמכרת . הקשר אל הטבע, חוויה או הוויה ? החיים הם חיים אומר גורדון . יש עולם אחד לחיותו בשלמות . מה זו שלמות ? מעבר קשה מהיומיום אל המקום שבו שולט הטבע, ובהדרגה נמסה אל תוכו כמו התרחבות של האני שכוללת את המקום ונוצר שיח . הכתיבה היא שיח אהבה עם המקום . נפתחים ערוצים לא מוכרים של שלשלאות מילים ותקשורת יצירתית . סיני בלילה היא סהר וכוכבים, רוח חמה ודכי גלים, חול לבן וקונכיות . סיני עם שחר אחרי שינה טרופה זורחת אלי העומדת במים ושרה את ברכות הבוקר ו"הללויה" של לאונרד כהן . נשמתי מתרחבת עד שמכילה את כל הקיים . את ההרים, את פס הזהב העולה לאט בשוליהם, את כמיהת החיים אל השמש שבאה והייתה . אחר כך צללתי במים להתר...
אל הספר