הוגים ויוצרים רבים עמדו על ההכרח להיות לבד ובשתיקה כדי לפתוח ערוצים חדשים של הקשבה אל תוך נפשם ואל מה שמסביבם, לשמוע את המחשבות והרעיונות העולים בהם, לאפשר ללא מודע לבוא לידי ביטוי כדי ליצור . כך למשל ז'אן ז'אק רוסו כינה את שיטוטיו בטבע "טיולי בדידות" : כיוון שבשלה בלבי התוכנית לתאר את הלך נפשי היומיומי, במצב היותר מוזר שיכול בן תמותה להימצא בו, ראיתי כי הדרך הפשוטה והבטוחה להוציא לפועל משימה זו היא לתעד ביומן מהימן את טיולי הבדידות שלי, ואת ההזיות הממלאות אותם כשאני מעניק למוחי חירות גמורה ומחשבותיי מתנהלות להן על פי נטייתן, בלי התנגדות ובלי הפרעה . שעות הבדידות וההרהור הללו הן השעות היחידות ביממה, שבהן הנני אני עצמי וגם אדון לעצמי . בלי שדבר יסיח את דעתי או יעמוד לי למכשול, שעות שבהן אני באמת ובתמים מה שהטבע רצה שאהיה . 171 גם הרב קוק העריך את השתיקה וחשיבותה עבורו . מבחינתו המפגש הגבוה ביותר של שכל, דמיון ורגש, הוא השתיקה . זהו המוצא האפשרי היחיד לריבוי הקולות, המתאם הקולי של האינסוף . "הקדושה העליונה היא קדושת הדומייה, קדושת ההוויה, שהאדם מכיר את עצמו בטל בפנימיותו הפרטית, וחי חיים...
אל הספר