חלום הוא הבועה היצירתית של הנפש, שעוטפת את החור שהוא הלא‑מודע - חלל בתוך חלל, אלא שהחור של הלא‑מודע כבר אינו ריק . הוא עשוי מייצוגים של מילים או של דברים, כפי שפרויד מראה לנו . בליבו של החור ממקם פרויד את טבור החלום, שהוא הממשי שנמצא מחוץ לייצוגים ולשפה, והוא מחוץ לאפשרות של תקשורת כלשהי . סביבו נעים הייצוגים המודחקים, וסביבם סיפור החלום או המשמעות הסמלית שלו . החלון מאפשר להציץ אל החלום, אבל גם מאפשר לבועות החלום להבקיע דרך המסגרת והמפתח וכך לפגוש בועות חלום של הוויות אחרות, להתחבר ולהיפרד, ליצור זיקות וחוויות שונות . כך החלומות הם גם מטאפורה ליצירה האנושית בכלל . חלל, חלום, חלון, חלל . אפשר לצייר זאת כמשולש או מרובע שכל הזמן נמצא בתנועה - ממשי, סמלי, מדומה וממשי . החלום הוא בועה בתוך חלל חסר צורה ; החלון נותן גבול ומסגרת, והאור חוזר אל החלון וחודר לחלל ויוצר בועות חדשות . אם כן, החלל מוגבל בחלון, שמהווה גוף שנותן מסגרת להוויה . כלומר, שפה + גוף, אבל גם תנועה, בקיעה והתפשטות . התנועה היא הממד הארוטי, הדחפי, היצירתי . כשבועות החלום של ההוויות השונות נתקלות זו בזו נוצרת חוויה . תנועה של...
אל הספר