כמו גלגל סרט מהיר עד ללידתי, ואפילו עד ללידתם . אני שוחה להנאתי בבריכת מרום גולן עם ראשית הבוקר . בחוץ אוויר טרי וחדש של בוקר הרים וקולות נפץ והדף מוכרים לי היטב נשמעים ממרחק לא גדול . אף אחד מאתנו לא מניד עפעף . עכשיו שועט לו חיל האוויר מעלינו ברעם מטוסיו והמרגמות חוגגות בפיצוצי הפצמ"רים ( מכירה אפילו את השמות ) , ואנחנו אדישים - זה בסוריה . כל תנועת חץ שלי בבריכה היא עוד כמה ילדים שחוטים ואימהות מקוננות בסוריה . הזוי . בצד הזה של הגבול שותים תה ומדיטציה . פינוק של מסאז' ורפלקסולוגיה ושמנים . בנקודות מסוימות עולה הבכי, בַּמָקום הילדי . לא מוצאת את הגבולות שלי וכנראה סגורה בתוך עצמי . הרפלקסולוגית הרגישה שגופי לא מאוזן . גם נשמתי לא . מה יאזן אותי ? מי ישמור עלי עכשיו ? ! הממברנה הרשתית העדינה קרועה ונמסה בשמש הקופחת של היתמות . עכשיו לעבודה . יושבת במגדל המרום שלי מבודדת . הרוח נושבת בחוץ הלוהט . רפונזל סגורה, נטולת צמה כדי שלא תרד מהמגדל גם אם יבוא זה שאיננו, אלא אם כן יהיה זה אותו מלאך שנטל את הוריה והובילם בדרך . כשאייגן משתמש במושגים של שבירה ותיקון הוא מתייחס אך ורק לנפש האדם . ה...
אל הספר