הכתיבה למקום החוץ‑‑פנימי על כל גווניו וצבעיו . הטבע שבחוץ מקבל איכות אחרת כאשר מתמוססים הגבולות בינו לבין הטבע שבפנים . מה שידוע ומה שלא ידוע מעורבים זה בזה . הייתכן כי התפיסה המקובלת שהטבע אדיש לקיומנו היא הנחה נכונה באותה מידה כמו הנחה הפוכה, הלוקחת בחשבון את היותנו חלק בלתי נפרד מן הטבע למרות חוויית הזהות הנפרדת ? זהו "טבע" שדואג לנו כמו לכל היצורים החיים והדוממים שהם חלק ממנו, ובו בזמן הוא מוכל בכל מה שאני . אני היא זו שממוקמת בתוכו, חווה אותו ונותנת לחוויה מילים, וכך הוא משהו בתוכי ומשהו זר לי, כלומר זהו אופן של יחס השפה אל גופו של עולם . ג'ון בורוז היה סופר, מחזאי ומבקר תרבות אמריקאי, הוגה דעות של דור הביט . כך כתב בספרו הבשורה על פי הטבע : "אוהב טבע אינו מחפש רק עובדות אלא גם משמעות, משהו שהוא יוכל לתרגם למונחי חייו שלו . הוא רוצה עובדות, אבל עובדות חשובות - עובדות מובהקות שמטילות אור על אורחות 48 הטבע החי והדומם" . אכן גופנו ועולמנו טבולים במשמעות, נפשנו מחפשת אחר משמעות ללא הרף, אחר "זיקה אל הדעת", כיוון שמציאתה מרגיעה את המועקה מול הלא מובן, את חוסר האונים מול הלא ידוע או הבל...
אל הספר