בפרקים הקודמים נידונו תהליך האימוץ של דפוסי ההטעמה החדשים בידי מחברי התמלילים והשתקפותו של שינוי זה בכמה קווי לשון, אך תהליך ההסתגלות אל שינוי משמעותי זה באופן הגיית העברית לא היה נחלתם של מחברי התמלילים בלבד, ולקחו בו חלק גם המלחינים . למעשה, המלחינים מילאו בתהליך זה תפקיד משמעותי מאוד, מכיוון שהכלי המוזיקלי שעמד לרשותם אפשר להם להלחין בהתאם למערכת ההטעמות הדקדוקית לא רק את השירים החדשים שנכתבו מלכתחילה בהתאם לה - שבתחילה היה מספרם מועט - אלא גם להמיר אגב ההלחנה את הטעמתם של שירים קיימים שנכתבו במקורם בהטעמה האשכנזית אל מקום ההטעמה הדקדוקי . שירים שבהם נערך שינוי זה הפכו לשירים מושרים בהגייה אחרת מזו שהעניקו להם מחברי המילים . לעתים הכניסו המלחינים שינויים במלל לעומת הנוסח המקורי שעמד לפניהם, אך במקרים רבים שימרו באופן מלא את הנוסח המקורי, ושינו את מקום ההטעמה מתוך הסתמכות על אמצעים מוזיקליים בלבד . עולם המוזיקה מכיר תופעות רבות של טרנספורמציה, וחומר מוזיקלי נתון עשוי לשנות את פניו במגוון גדול של דרכים . העיבוד והתזמור משפיעים כמובן על אופייה של היצירה, ושינוי המקצב או הסגנון עשויים ג...
אל הספר