מלוש, דף, מרדה, טבלה, מבחש ותנור ) , וכמו כן פורטו בקצרה דרכי עבודתם . תחום אחר שזכה לתשומת לב רבה בשירים הוא שמות פרחים . מלבד אזכור מפורש של שמות פרחים מסוימים, למשל כלנית, צבעוני, ורד, שושן, נרקיס ויקינתון, אִפשר שיר משחק של לוין קיפניס לאנשי הצוות החינוכי לחשוף את הילדים גם לשמות פרחים שלא נזכרו במפורש ברפרטואר השירים הקיים, שכן הוא בנוי כחידה הקוראת לילדים לזהות את שמותיהם של פרחים על פי צבעם וריחם . הבית הראשון של השיר מציג את כללי המשחק : "ביד פרחי פורח / אך אל תביטו בו / ורק על פי הריח / קראו נא לי בשמו", ובבתים שלאחר מכן נאמר לילדים מה צבע הפרח, והם מוזמנים להריחו ולקבל אותו לידם אם ינקבו בשמו . מלבד עצם החשיפה לשמות הפרחים, שאינם בהכרח חלק מהידע הלשוני שילדים רוכשים בחיי היום יום ( ועל אחת כמה וכמה בסביבה שבה רבים מההורים לא שלטו היטב בעברית או לא הכירו את הצמחייה המקומית כי לא היו ילידי הארץ ) , שיר משחק פשוט‑‑לכאורה זה מכיל גם קווי דקדוק שלא היו מוכרים לילדים מלשון הדיבור היום יומית . בתמליל הקצר, החוזר על עצמו במדויק בכל בתי השיר למעט שינוי צבע הפרח, נכללים כינויי הקניין ו...
אל הספר