ה‑‑ 19 הודות לפעילותם של סופרי דור התחייה, ממנדלי ואילך, על אדמת אירופה, אך המציאות הלשונית שחיו בה הסופרים והיוצרים הצעירים שהחלו את פעולתם בארץ ישראל בראשית המאה ה‑‑ ,20 ובפרט בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, הייתה שונה לחלוטין מזו שפעלו בה קודמיהם ( רשף תשע"ו ; 2020 Reshef ) . בדור התחייה חוללו הסופרים העבריים מהפך בדפוסי הכתיבה המקובלים בספרות היפה, והניחו בכך את התשתית לשימוש בעברית כשפה מודרנית ( רבין תשנ"ט ; 1985 Rabin ) . מרכז התרבות העברית היה באותה התקופה באירופה, והפעילות הספרותית התרחשה בלא מגע ישיר עם המאמצים שנעשו באותה העת בארץ להפוך את העברית ללשון דיבור, ולעתים קרובות מתוך התנגדות לניסיון זה ( רשף תשע"ד ) . מרבית הסופרים בני דור זה שהיגרו בסופו של דבר לארץ עשו זאת בגיל מבוגר יחסית, לאחר שדמותם כסופרים עבריים עוצבה זה מכבר, והרגלי הלשון שעליהם הסתמכו בכתיבתם שיקפו דפוסי כתיבה שנוצרו על אדמת אירופה בתקופה שבה לא הייתה העברית לכותביה לשון מדוברת וטבעית ( אבן‑‑זהר 1973 ) . לעומת זאת בני הדור שלאחר מכן, גם אם היו ילידי אירופה, צמחו כסופרים ויוצרים בארץ ישראל על רקע תהליכי התבס...
אל הספר