מילונית אחת, כגון ארוחת בוקר, עורך דין, גן ילדים, בגד ים, מכונית מרוץ וכיו"ב ( שורצולד תשע"ו : 258 ‑ 262 ) . הבחנה זו בין הלשון הכתובה למדוברת התקיימה בעברית המדוברת ממש מראשית ימיה, כפי שעולה מאזכוריה החוזרים ונשנים של התופעה בספרות תיקוני הלשון ( רשף תשע"ו : 334 ‑ 337 ) . בזמר ניכרת היטב תפיסתם של המבנים הפרודים כמבנים נמוכים מהבחינה הסגנונית וכבעלי גוון דיבורי, שכן מחבריו מעדיפים על פניהם בבירור את המבנים החבורים . במאות השירים שנבדקו הופיעו למעלה מ‑‑ 800 מופעים של הכינוי החבור, כגון "נבנה ארצנו", "סלינו על כתפינו", "ליווית אותי ארצי בלובן שקדייה בזוהר חמתך ומרחבי שדותייך", לעומת כעשרים מופעים בלבד של הכינוי הפרוד . יתרה מזו, רוב ההיקרויות של הכינוי הפרוד הן בנסיבות שאינן מאפשרות את מימוש הכינוי החבור, כמו למשל ההקשר "הוי כינרת שלי" ( "ואולי לא היו הדברים מעולם" ) , שכינוי הקניין מצטרף בו לשם פרטי, ולכן אין כלל אפשרות לממש כינוי חבור ( ראו במפורט רשף תשס"ד : 171 ) . גם במימוש מבנה הסמיכות מועדף בזמר המבנה החבור : לעומת יותר מ‑‑ 1000 מופעים של הסמיכות החבורה בתמלילי השירים שנבדקו, כג...
אל הספר