מפרטיות אישית כמושג המתאר מרחב חומרי, לפרטיות אישית כמושג המתאר מרחב מופשט . את ראשיתה של התפיסה אפשר 138 למצוא במאמר בשם " The Right to Privacy " משנת ,1890 שבו המחברים סמואל וורן ( Warren ) ולואיס ברנדייס ( Brandeis ) מגינים על זכותו של אדם למקום המוגן מפני חדירה של גורם חיצוני ומפני התערבות בענייניו ושפיטתם . כך התקבעה הפרשנות המערבית למושג פרטיות . פרשנות זו החלה עם תפיסת ה"עצמי", שהרי אי אפשר לדבר על פרטיות אישית ללא סובייקט אוטונומי מובחן, הפרט עצמו, היכול וזכאי לתבוע לעצמו זכויות בכלל 139 דרור ורמן גורס כי בסוף המאה ה‑‑ 81וזכות לפרטיות בפרט . ובתחילת המאה ה‑‑ 19 התקבעה בתרבות המערבית התפיסה כי הזהות העצמית המאופיינת באני עצמי פנימי אוטונומי היא קבועה 140 ואי אפשר לשנותה . לא ייתכנו חילופי מגדר וריבוי זהויות לאדם . תפיסת הזהות הקבועה סתרה תפיסה קודמת שבה היה פער בין האני הפנימי לבין הייצוג החיצוני שלו . הייצוג יכול להשתנות בהתאם לנסיבות חייו השונות של הפרט . 4 ‑ 2 , ( 1993 . 138 . Cayce Myers , Warren , Samuel and Louis Brandeis , The Right to Privacy , 4 Harv . L . Rev 193 ) 189...
אל הספר