220 | משחקי שלום את זרועותיהם מעלה ( כדי לנוע מהר יותר ) או להוריד אותן ( כדי להאט ) . כדי להשיג את מטרות הניסוי, הנבדקים היו אמורים להאמין שהם עושים עבודה מצוינת . אבל הם לא ידעו שלאחר דקות אחדות של סימולציה, הדמות שאותה התבקשו לאתר — תינוק במצוקה — הייתה מופיעה לפניהם בלי שום קשר להצלחתם לשלוט בכישורי התעופה החדשים שקיבלו . לאחר מכן הכניסו החוקרים את חברי קבוצת הביקורת אל אותה סביבה וירטואלית — אלא שהפעם, במקום לשלוט בתעופה שלהם, המשתתפים היו רק נוסעים במסוק, שחיפש גם הוא אחר אותו תינוק מדומה . בתום כל סימולציה, באומן ביקשה מהמשתתפים לענות על שאלות אחדות . בעיצומו של הראיון היא העמידה פנים שהיא מפילה בטעות כוס מלאה עטים . היא נהגה להמתין חמש שניות כדי לראות אם המשתתפים ממהרים לעזור לה להרים את העטים או מניחים לה לעשות זאת בעצמה . לאחר מכן החלה לאסוף את העטים בזה אחר זה . משתתפים שגילמו את דמות גיבור-העל בסימולציה נטו יותר להציע לה את עזרתם . בממוצע, הם החלו לסייע לה כעבור שלוש שניות . רוב הנבדקים שטסו במסוק, לעומת זאת, הרימו את העט הראשון כעבור שש שניות בממוצע — שנייה לאחר שבאומן החל...
אל הספר