עדתיות ויחסי עיירות פיתוח - קיבוץ: מקרה של פלורליזם ישראלי

קיבוצים באזור מעלות, מתוכם נרגמו בין 30 ל­ 50 איש . המדגם הקיבוצי מנה כ­ 240 איש . מלבד השאלונים האישיים, נערכו בשלבים שונים של המחקר ראיונות אישיים וקבוצתיים עם מנהיגים מקומיים, פעילי ציבור, משתתפים בפעולות משותפות שונות, בעלי תפקידים וכד . מערכת מורכבת של מגעים וקשרים מתקיימת בין חברי הקיבוצים לתושבי העיירה או בין נציגיהם . אפשר לומר שהיחסים האישיים בין תושבי עיירות הפיתוח ובין חברי הקיבוצים היו מצומצמים, אם כי למעשה היו הרבה יותר מפותחים מהמקובל בציבור, כפי שאפשר להבין מהתפלגות התחושה של קשר קיים עם תושבי הישוב השני ) לוח מס' 1 ( . מלוח זה אנו למדים על שני הבדלים : שיעור הטוענים שאין כלל קשרים בין שני המגזרים ) או שהם רופפים מאוד ( גבוה יותר באזור מעלות ) קיבוצים ועיירה ( מאשר באזור בית­שאן . למעשה ההבדלים בין העיירות גדולים יותר . בדיקת פירוט הקשרים הבהירה, שבמעלות כוללים בתור "קשר" סוגי מפגש אשר אינם נחשבים לכזה בבית­שאן . מזווית אחרת, אפשר לראות שבשני האזורים יותר תושבי העיירות מחברי קיבוצים חושבים שהקשרים ביניהם הדוקים . ייתכן ששוני זה בהשקפות על עוצמת הקשרים נובע מהבדלי הערכה ס...  אל הספר