השימוש במוטיב העקדה כביטוי של כמיהה למרד, תסכול והטחת אשמה

280 גד אופז במובנים רבים היו מייסדי התנועה הקיבוצית השאור שבעיסה . הם הצטיינו בפעלתנות תובענית והתיימרו לתקן עולם במלכות שדי, או למצער לבנות דגם של חברה אוטופית­אידיאלית . את המשימה העבירו האבות לכתפי בניהם, שהיו אמורים להיות בני דמותו של 'היהודי החדש' . בן­אנוש בריא בגופו ובנפשו, שכל מטלה לא תקשה עליו . לכן, חרף עילגותם וכובד לשונם נתנו בני דור ההמשך הקיבוצי ביטוי מיוחד באופיו ובעוצמתו לתחושה ה­יצחקית' . כמאמר המשורר 'הם נולדו ומאכלת בלבם' . 4 המאמר יבחון את גילוייה של אותה תחושה 'יצחקית' בשנות ה­ 60 . בתקופת הרגיעה, שקדמה למלחמת 'ששת הימים', ובשנים הסוערות שלאחריה . באותן שנים החל דור המייסדים לפסוע לעבר גיל הזקנה וההחלשות הפיזית והמנטלית . מי שיסדו את הקיבוצים בשנות העשרים והשלושים עייפו משנים של עבודה קשה ולהט אידיאולוגי, שאיננו יודע פשרות . הם סיגלו עצמם לעבודה בתנאי חמסין וקור . הם התנסו בקדחת ושאר מחלות וחיו חיים חשופים וצפופים, נטולי חמימות משפחתית אינטימית . חסרו להם הבגרות של הוריהם ומסורת הדורות לה הפנו עורף . קנאותם הולידה, לא פעם, התאכזרות עצמית ונוקשות ביחסיהם ההדדיים . ל...  אל הספר