263 לשנםפ ילנריו אם ספרנת אם אתם מתקשים להיזכר ביצירות מופת קצרות, הרשו לי להזכיר לכם את התפסן בשדה-השיפון של סלינג'ר ( 209 עמודים בנוסח העברי ) , הזר של אלבר קאמי ( 121 עמודים בנוסח העברי ) ו הזקן והים של המינגוויי ( 90 עמודים בנוסח העברי ) . אלו רק שלוש דוגמאות לקלסיקות שמכרו מיליוני עותקים וממשיכות להדהד עשורים אחרי שנכתבו . אם כך, מהו אורכו הרצוי של ספר ? תתפלאו, אבל כאן דווקא יש לי תשובה ברורה . אם אתם כותבים רומן או ספר פרוזה, האורך הרצוי הוא בסביבות 70 אלף מילים . איך הגעתי למספר הזה ? כשהוצאתי את ספרי הראשון, בשנת 2001 , סיפר לי מומי הרמתי, איש השיווק המיתולוגי של הוצאת כתר, שערך מחקר בחנויות הספרים כדי לגלות אם קיים "חתך הזהב", כלומר נתון אידיאלי, בכל הנוגע לאורך . המסקנות שלו היו חד-משמעיות : ספרים קצרים מדי אינם נראים לקונה כמו עסקה טובה מפני שהוא מרגיש שאינו מקבל תמורה מספקת לכספו, ואילו ספרים ארוכים מדי מאיימים על הקורא . כשהוא נתקל בספר של 400 עמודים, הקורא נוטה להניח שמדובר ביצירה כבדה או עמוסה מדי . גבול האורך התחתון של ספר הוא 25 אלף מילים . בתקנון של פרס ספיר לספרות ש...
אל הספר