227 ארגז הנלות הספריםו בספר מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט מתוארת המלחמה המרה שניהלו תושבי ממלכת ליליפוט נגד תושבי הממלכה השכנה סביב השאלה הגורלית מאיזה צד יש לשבור ביצה מבושלת . מאבק עז לא פחות התחולל בין אסכולות של כותבים, שהתווכחו ביניהם בעניין שימוש במירכאות בדיאלוג . האם לתחום את הדיבור הישיר במירכאות או להותיר את השיחה נטולת סימונים ? דוגמה לדיאלוג בלי מירכאות : אמרתי לו, אני רוצה ללכת, והוא אמר לי, אל תלכי בבקשה . דוגמה לדיאלוג עם מירכאות : אמרתי לו, "אני רוצה ללכת", והוא אמר לי, "אל תלכי בבקשה" . שתי הדוגמאות נכונות מבחינת הלשון, אבל יש להן אפקט ספרותי שונה . אני עצמי חונכתי על ברכי האסכולה שלפיה אין להשתמש במירכאות בדיאלוג ספרותי איכותי . מי שהאמינה בשיטה הזאת הייתה מורתי, הסופרת רונית מטלון שטענה שמירכאות הורסות לה את הטקסט . כמי שכפרה בהפרדה בין הפנים לחוץ, בין הסובייקטיבי לאובייקטיבי, אי-שימוש במירכאות הקל על מטלון לטשטש את הגבולות בין מה שנאמר ובין מה שחושבים ומרגישים . היא כמובן אינה היחידה . סופרים רבים משתמשים בטכניקה של כתיבת דיאלוג ללא מירכאות, בהם ז'וזה סאראמאגו, שבספ...
אל הספר