108 לכתוב ולהוציא לאור הפתוח וריחניוּת הקיץ והאבק הנימוח מיום ליום" . * כל העניין בפתיחה הוא כיוון של הקול . ארבע המילים הפשוטות "תן לי לספר לך" הן ישירות מאוד, כאילו תמיד ממתין הקול המספר הזה על הדף, וכל מי שיחלוף מולו ישמע את דיבורו, שאין בו שום מניפולציה של פתיחה, אלא פנייה ישירה, לא מתחננת ולא כופה את עצמה, לא מתאמצת להרשים אלא מבקשת באופן ענייני "תן לי לספר" . זוהי פנייה שאיני יכול לסרב לה . ואז, אחרי שנוצר אמון פשוט, שוויוני, בין הקול המספר לאוזן השומעת, הוא יכול לספר לך גם על משהו קשה להבנה . על "ימים קרועים בין רגע לרגע" . מה פירוש הדבר ? איך נראה זמן שבין רגעיו יש קרעים, מן הסתם קרעים רבים ? אך מיד הוא "מרפא" מעט את הקריעה ומספר על שלמויות, כמו "כל האור הפתוח", על רצף זמן שבו "אבק נימוח מיום ליום" מתמסמס בהדרגה . מי בכלל רוצה לקרוא על אבק ? כשהקול הוא קול כזה, אין שאלה . שאלה למחשבה האם אתם יכולים לחשוב על מספר בגוף ראשון שמדבר אליכם בקול חזק ומאופיין ? מה זה גורם לכם להרגיש כקוראים ? מה אתם צריכים לעשות כדי לכתוב גיבור בעל קול מובהק ? קודם כול, עליכם לשמוע את הקול הזה מדבר בר...
אל הספר