מבוא: מחקר שהתארך והתרחב

12 אתגר השיתופיות התיעוש של כל קיבוץ, אך ההסדרים הארגוניים ורמת החיים היו דומים מאוד בין הקיבוצים, בהנחיית התנועות הארציות . השוואת דגם זה לתקופת הבראשית מעלה השתנות משמעותית ביותר ברוב שטחי החיים, החל מהפיכתה לחברה משפחתית ועד העברת כובד המשקל של הפרנסה מן החקלאות לתעשייה . ובתווך, החדרה של השכלה גבוהה והתמקצעות, רכוש פרטי מסוים, עבודה שכירה, עלייה ברמת החיים, ירידה במעמד הקיבוץ בחברה הכללית . כמו כן, בתקופה זו ברור כבר לכול, שאמנם מדובר בדגם חלופי לחברה הכללית, אך צורת חיים זו מתאימה למעטים יחסית שבוחרים לחיות בה ואין בה יומרה להוות שיטת חיים בחברה כולה . בהתאם לכך, השתלב הקיבוץ במערכות הכלכליות, הפוליטיות, התרבותיות והחברתיות הכלליות כמגזרים רבים אחרים של החברה, בוודאי לא כגורם מרכזי בה . אפשר לומר שהקיבוץ היווה דגם בולט של קומונה אידיאולוגית ( קהילת ייעוד ) שקועה לחלוטין במודרניות . אך זו מודרניות אלטרנטיבית למודרניות הקפיטליסטית וכך רואים אותו הן חבריו והן אנשי החברה הסובבת . החל משנות ה- 70 ובעיקר בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, הקיבוצים הופכים להיות מגזר נוסף בין המרכיבים השונים המש...  אל הספר