המדורה הגדולה אחד מתופת דכאו ברח, שני בגיטו וילנה קדח, קמנץ פודולסק רשום לשלישי על מצח דמום . הראשון : אחי בזה הלילה אשנו הקדושה תבעירו ! הרוגי אדמות גרמניה זועקים לכם : זכרו ! השני : קירות מחבוש פולין ברקות לובנם עמם; מי ויסטולה מרמרמים בלי הרף איך פור אה"ם השלישי לשונו אלמה על מצחו הדם שותת; השנים קראו את האימה : באוקרינה כל יהודי מת . ישבו שלשה חלוצים בחרש מלא הנשף עד כבות אור כוכבים, המדורה נותרה בלי רשף . בליליהודי עתוםאררים; נכבו גיצי המדורות, אלי תהומות צונחים נושאי האבוקות . נשמותמורדים קפאו בילל כנפי עופרת; קרבנותמוקשים תבעו לובני שדות השלג . ושוב שנת מלחמה בעובי היערות רפאים רודפה סופה וחוזרים הזכרונות . עצמות יבשות . . . מיליונים נמבזים טבוחי המחנות המדורות מדליקים . בלחוך שמים הלהבות אמירי יערות גונחים; אל להובי המדורות קרבו שלשה חלוצים . ובהעיר הזכרונות הדליקו המדורה כי מתלקחים היערות ורוח מציתה מרידה . 14
אל הספר