5. זקני ציון, פּאבֶל קרוּשֵבֵאָנוּ והצל של קישינב

[ 136 ] פוגרום להיות ידוע לשמצה מאלמוני – ועוד בגיל ההתבגרות טען כי לא מעניין אותו דבר מלבד פרסום שמו ברבים . אלא שבחלוף רגעי התהילה שלו הוא גילה מהר מאוד שהישגו החשוב ביותר נשכח מהלב, או לכל היותר זכה להכרה רגעית בלבד . תפקידו כסוֶנגָלי של קישינב נדחק הצידה כשבאמצע מאי 1903 צץ פתאום מכתבו של פלבה, וקרושבאנו פוטר מתפקידו כבובה של הממשל, כבריון שמגונן על הפושעים האמיתיים, היושבים בחלונות הגבוהים ביותר . מפתיע עוד יותר כי נדמה שנשכח מהלב תפקיד אחר שלו, המוציא לאור של הפרוטוקולים של זקני ציון בגרסתו הראשונה . רק לעיתים רחוקות הוא מוזכר כבדרך אגב במאגר הספרות העצום שנוצר סביב החיבור הידוע לשמצה, ככל הנראה הטקסט האנטישמי המשפיע ביותר שנכתב אי-פעם . ובמשך השנים צצו ראיות רבות שמעידות כי תרומתו של קרושבאנו למסמך הייתה מכרעת עוד יותר משחשבו כולם : קרוב לוודאי שהוא כתב את החיבור או היה שותף לכתיבתו בתגובה למהומה ההרסנית והלא ראויה שנוצרה בעקבות פוגרום קישינב . את גרסת הבכורה הזאת הוציא לאור קרושבאנו כסדרה של תשעה פרקים, אלה פורסמו ברצף בסוף אוגוסט ובראשית ספטמבר 1903 ב- Znamia , העיתון שלו בסנק...  אל הספר
עם עובד