ממליצה על שיטה שתביא ליתר מעורבות והזדהות של השכירים עם המפעל ותשתף אותם בהישגים הכלכליים הנובעים מתהליך של ייעול בייצור וחיסכון" . המלצות אלה אושרו בשעתו עלידי כל התנועות הקיבוציות והנהלות המפעלים האזוריים, אך מאז ועד היום למרות עשרות דיונים במוסדות ''ברית התנועה הקיבוצית'', במוסדות המרכזיים של התנועות ובמוסדות המפעלים האזוריים לא חל במציאות שינוי של ממש . גם הזעזוע של המהפך האלקטוראלי בשנת 1977 והתגלותו של עומק הניכור שנפער בין התנועה הקיבוצית לתושבי עיירות הפיתוח, לא שינו מאומה . ביולי ,1981 בעקבות דיון בלקחי הבחירות לכנסת נאמר כי "שיתוף העובדים בהנהלות המפעלים האזוריים ובהישגים לא קיים ברוב המפעלים ובאלה שהוא קיים בהם נעשה מאונם'' . בתום הדיון סוכם שוב, שכל מפעל אזורי יקים הנהלה משותפת לשם ביצוע ההחלטות בדבר השיתוף של השכי רים בהנהלות ובהישגים . היום, לאחר 15 שנה של החלטות עדיין נעשה מעט מאוד . החלטות נבונות לא חסרו במהלך השנים הללו, אך חסר הרצון מצד המפעלים לבצען והתנועות הארציות לא גילו יוזמה מספקת לאכוף את החלטותיהן . 15 שנים בוזבזו לריק בלא שחל השיפור האפשרי בין הקיבוצים ...
אל הספר