פרק ג': מול האתגר הטכנולוגי

אלה, יש לציין, עדיין לא הפרידו ברישום בין התעשיה למלאכה . כן היו בקיבוצים שמונה בתי מרגוע ובהם עבדו כ­ 250 עובדים . ההכנסה מן המפעלים ובתי­המלאכה הוותה כבר בתקופה זו חלק ניכר מהכנסות הקיבוצים והגיעה ל­ 31 אחוזים מהכנסתם הכוללת . גם בשנים 25­ 1949 לאחר שהושלמה המשבצת הקרקעית ועיקר המאמצים הופנו לפיתוח והרחבת הייצור החקלאי, המשיכה התע­ שיה לגדול, אך חלקה בסך ההכנסות פחת . משקל החקלאות בהכנסות המשקים גדל ב­ 9 אחוז, משקל התעשיה והמלאכה ירד ב­ 2 אחוזים וההכנסה מעבודות חוץ צומצמה ל­ 3 אחוז . רק ב­ 3 קיבוצים גדולים במיוחד ­ אפיקים, גבעת­חיים וגבעת­ברנר ­ עלתה ההכנסה ממפעלי התעשיה על ההכנסה מחקלאות . הייצור התעשייתי בארץ כולה הסתכם בשנת 1952 בסכום של 202 מליון ל"י וחלקם של הקיבוצים בו הסתכם ב­ 9 . 11 מליון ל"י או 9 . 5 אחוז . כבר אז התבלט ההבדל שבין חלקה של התנועה הקיבוצית בסך הייצור ובין מספר המועסקים במפעליה . מתוך 120 אלף המועסקים בתעשיה כולה, הועסקו בתנועה הקיבוצית 3756 עובדים, כלומר, 1 . 3 אחוז בלבד . בשנת 1950 כבר היו בתנועה הקיבוצית 50 מפעלים, חלקם ותיקים וחלקם בשלבי פיתוח שונים ועד שנת...  אל הספר