של המדינה בשנים אלה היה שלילי מאד וכדי לסגור את הפער היה צורך להגיע לאיזון בין היבוא ליצוא, ופער זה יכול היה להיסגר רק עלידי פיתוח ענפיייצור שיספקו את צרכי האוכלוסייה במזון, בלבוש ובמגורים, ועלידי פיתוח ענפייצוא בחקלאות ובתעשייה, וזאת עלגבי תשתית דלה של אוצרותטבע . הצורך בגיוס כספים הן לאיזון הוצאות הצריכה השוטפת והן להשקעות, גרמו להגדלת החוב החיצוני, לאייציבות בשערי המטבע ולאינפלציה מתמדת שהעלתה את מדד יוקרהמחיה . ואו לם, אם בשנות שלטון המערך נשמרה האינפלציה במסגרת מבו קרת ועליית המחירים היתה איטית, הרי אחרי "המהפך הכלכלי" ב 1977 נפרצו כל הסכרים והגאות האינפלאציונית שיבשה לחלו טין את היכולת לתכנן, לפקח ולערוך חשבונאות מסודרת . ערכה של הלירה שעמד ביום הקמת המדינה על 248 . 0 לדולאר, הגיע לאחר 29 שנות שלטון תנועתהעבודה ל 50 . 10 לירות על כל דולאר . כלומר, ערכה של הלירה לעומת הדולאר פוחת פי 42 . לעומת זאת פותחה הלירה במשך שבע שנים בין 1977 ל 1984 פי ,608 מ 10 לירות לדולאר עם תחילת הניוד ב 77 . 10 . 28 ועד 710 . 638 לירות לדולאר ב 1984 ! אותו תהליך התרחש במדד יוקרהמח...
אל הספר