בארץ, בשובו ממצרים או מעירק דאג שאעבור לסמינר של הסוכנות, שנפתח בינתיים בירושלים . בזה אינני רוצה להגיד שהתחרטתי על השתתפותי בסמינר הקיבוץ . להיפך, הוא היה לגבי נסיון חיים רבערך והכשרה מצויינת . בסמינר הקיבוץ הושם הדגש על הביצוע, על השימוש המיידי, הלכה למעשה של כל דבר שנלמד . כאן היתה לי הזדמנות לבוא במגע ישיר עם התנועות החלוציות הגדולות ודרכן לנחש, לחוש את עוצמתם ומורכבותם של המוני ביתישראל באירופה, אותם הכרתי רק מתוך קריאה או שמיעה . תשאלו : וכי לא היו "יהודים" בגבעת בתר ? בלי ספק שהיו, אבל בגבעתברנר השתייכתי לקבוצה קטנה של עולי איטליה, שמלבד חבלי הקליטה, ההכשרה לעבודה הפיזית ולימוד השפה, אכלה את ארוחותיה במטבח ההורים, כדי שהכשרות לא תהווה גורם לפיזור נוסף, וזה בודד אותנו מהציבור הרחב . והעיקר : היו בחבורה הקטנה של גבעתהשלושה אנשים נפלאים . במהרה נוצרו קשרי ידידות שהרחיבו את עולמי הנפשי . רבים ממשתתפי הסמינר הלכו במרוצת הזמן לדרכים אחרות, בשליחויות שונות בחוץלארץ בצנחנים או כחיילים, או בתפקידים בארץ, ולא נפגשתי איתם עוד . מתוך חברי הסמינר זכורה לי במיוחד חנה סנש . מיטותינו בבית ...
אל הספר