שולמית כץ

מטבעם הם מגרשים את הקור בקולותיהם ומצהלותיהם ובלבטי­שאיפותיהם וחלומותיהם, אפילו הם לא הצליחו להמם את הקור במנזר הגדול הזה, אשר סגר בתוכו זכר של דורות רבים, חיים קרים וזרים לנו במיוחד, ואת הקור הממשי ­ קור החורף, אשר כל התנורים לא הצליחו לגרשו, הקור שהוחזר אלינו מקירות הבית, מפרוזדוריו החשוכים לפרקים ) כי לעולם לא הצלחנו להשיג נורות במידה מספקת ( ומעיני תושבי הכפר, אשר היו עוינים ושונאים, אף כי היו מתרפסים ונכנעים לפנינו . והילדים חשו בזאת . ליבם הצמא לאהבה ולחום היה רגיש במיוחד ליחס כלשהו ואף הם שנאו את אנשי הכפר וכן כל גרמני באשר הוא גרמני . הם ידעו מהי האווירה האורבת להם ברגע צאתם מ"ביתם"; אך הגישה המעשית שאותה רכשו בימי המלחמה, שלטה אף כאן . למרות שנאתם לגרמנים לא נרתעו מלעסוק איתם במסחר ובעסקי חליפים . אנו, אשר התנגדנו לזאת מאד, לא יכולנו לכלאם בתוך הבית פנימה . באותו זמן גאה גל הנדידה הגדול מרוסיה, עבר את פולין עד הגיעו לגרמניה, וכך הגיעו אלינו אלפי ילדים יגעים מהדרך, כמעט ללא כסות לגופם ולרגליהם . היה זה בסוף סתיו ותחילת חורף 1946 . רבות נכתב על נדידה זו ועל מצב הילדים החלושים וה...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית