להגדיל את מספר המשפחות, אם כי היו נסיונות מצד אונרר"א לפקח על כך, אבל ללא הצלחה . לזה יש להוסיף את הסחרמכר בין יהודים לגרמנים . שני דברים אלה היו יסוד לכלכלת היהודים במחנות : א ( החבילות של אונרר"א שהמצרכים הבולטים בהם היו הסיגריה והקפה שהפכו לכסף עובר לסוחר . ב ( הוולוטה עצמה, הדולר, אשר ההפרש בין ערכו הנומינלי לבין ערכו הריאלי בשוק השחור איפשר כל מיני קומבינציות וספסרות גדולה מאד, מה עוד שבגרמניה שרר אז קיצוב במזון . חבילות אונרר"א, הפרשי הוולוטה ומצבם הדל של גרמנים רבים איפשרו ליהודים להתפרנס ולצבור הון ולחיות ברמת חיים גבוהה בלבוש ובמזון גם בתוך המחנה . חלק מהיהודים חשב לנצל את תחנת המעבר של גרמניה כדי להתבסס כלכלית, לצבור הון, ואחר כך להגר . החיים הפוליטיים היו ערים מאוד . בראש המחנה עמד ועד ) קומיטט ( שהיה בנוי בצורה מסוימת . היה פרזידנט של שארית הפליטה, וכן ויצה ) סגן ( פרזידנט . הלה סיפק להרבה יהודים "מזון" למלחמות פנימיות, להתחרות, להשמצות וכד' . גורם רציני וחשוב בתוך המחנה היו הקיבוצים, היתה להם עמדה מיוחדת . קודם כל, הם ביצעו את עבודות הנקיון ואת השירותים הציבוריים של המחנה...
אל הספר