מהם יצא לכיוון צפון, לצ'כוסלובקיה ולהונגריה . בבוקרשט הלכנו למרכז התנועה, לקומונה של פעילי דרור ומרכז המפלגה . סידרתי לי תעודות בשם בדוי, זהותי היתה ידועה רק לחברי ההנהגה הראשית של דרור . בבואי לרומניה, היתה התנועה כבר מאורגנת . היו לה סניפים רבים, קיבוצי הכשרה, הנהגה ראשית, מועצה ראשית והיה שם השליח דב ברגר, שנשאר מן הצנחנים שצנחו ב 1944 . דב עבד במשלחת הבריטית לשביתת הנשק, היה לבוש מדים גם היה לו סמל של הבריגדה . הוא היה נערץ על כל חברי התנועה, כולל החברים בהנהגה הראשית . לתנועה היה שם חדש : דרורהבונים, תנועה זו איחדה את דרור ואת הבונים מטרנסילבניה תנועות עצמאיות לפני המלחמה אם כי היתה לנו נציגות משותפת בהחלק, לאחר המלחמה התנועה התאחדה ופעלה יפה עד לפילוג . מלבד דרור היתה קיימת בורכוביה אשר בראשה עמדו אינטלקטואלים תלושים מהמציאות היהודית והארץישראלית . הם עסקו בעיקר בפעילות תרבותית, בדיונים סוציאליסטיים ופילוסופיים ובלימוד תורת בורכוב, אבל אין לשכוח שהם התכוננו לעליה והיו להם קיבוצי הכשרה . פעולתו של דב ברגר היתה בעיקר במרכז התנועה . בין חברי ההנהגה היו שני חברים ותיקים יותר, ...
אל הספר