לבטא את עוצמת ההתרגשות . אישה זקנה פרועת שער יצאה מבין ההריסות וקראה אל תדרכו, כאן מוטלים מתים ! רציתי להתכווץ ולהתרומם באויר . בביקורנו באושויץ ניטל ממני הדיבר . הרגליים היו כמשותקות ודמיתי לעמוד ליד קברו של העם היהודי לימים כשבקרתי יחד עם נחמיה גרוס, חברי להכשרה בגרוכוב, את מקום המשק בו היו שזורים מיטב מאוויינו וחלומות נעורינו, לא עצרנו בעד דמעותינו . ההריסות והחורבות שבכל מקום שיקפו את האימה והיוו המחשה לעדותם של הניצולים . תמונות אלה רדפו אותי בחלומותלילה כל עת שהותי בפולין וימים רבים לאחר מכן . נזכרת אני שטבנקין, בבקורו בוורוצלב, הזהיר אותנו לבל נשוטט בחשיכה בין החורבות פן תדבק בנו מה שהוא כינה מחלת החורבות . כאמור הגעתי לפולין ללא כל הכנה וללא תוכנית מוגדרת מראש . המרכז בלורד קבע אותי'לפעולה במועצה בוורוצלב . היהודים שהגיעו לעיר זו התגוררו ברחובות סמוכים . בשכונה היה ביתכנסת . ביום הכיפורים הלכתי לביתכנסת זה מתוך הרצון להזדהות עם הקהל היהודי, הנשים והגברים, הצעירים והזקנים . היתה זו חוויה עזה להרגיש חלק מהם . אמנם אורח חייהם של רבים מבין יהודים אלה לא תמיד היה לרוחנו, השליחי...
אל הספר