198 פרק תשיעי סוזן מילר ( 1987 Miller, ) , שפיתחה מודל של ניטור-עמעום, או וולטר קרוהנה ( 1989 Krohne, ) , שהציע מודל של שילוב של דריכות והימנעות ( ראו פרק ראשון העוסק בסקירה של מצבי לחץ ) . גם קרבר ועמיתיו ( 1989 , . Carver et al ) בדקו את סכמת ההתמודדות שלהם הן במצב ייחודי והן כתכונה ומצאו מתאמים בין אסטרטגיות התמודדות שונות, הנמדדות כתכונה, ותכונות אחרות כמו אופטימיות וטיפוס A . נוסף לכך, משאבים פסיכו- חברתיים מלכתחילה מתוארים כתכונות אישיות קבועות יחסית, שיש להן השפעה על הפעולות היום-יומיות של בני האדם . אחת הסיבות להבלטת חשיבות הרווחה הנפשית היא הופעת הפרדיגמה של פסיכולוגיה חיובית לקראת תחילת המאה העשרים ואחת . לפי פרדיגמה זו, יש להתייחס לא רק לצמצום מצבי חולי ומצוקה, אלא גם להגברת הרווחה, שביעות הרצון והאושר של בני האדם . למשל, ארגון הבריאות העולמי מגדיר כיום בריאות כמצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית, ולא רק כאי-קיומה של מחלה או חולשה . כלומר, גם אם אדם אינו מושפע ממצבי לחץ או מבעיות כלשהן ביום-יום בכיוון של מצוקה או הפרעה, עדיין אין פירושו שהוא עתיר בריאות נפשית . בריאות נפשית ני...
אל הספר