200 פרק אחת עשרה אך בשונה מהיצירות הנעשות בהם, מזמינות המלאכות את הילדים לקחת נשימה, להיכנס לקצב אחר ולהעמיק לתוך העשייה . ככל שחלפו השנים בגן הבנו שכדי להסתכל על שנת הלימודים כדבר "שלם", נכון שנתייחס אליה כדימוי של מכל שצריך למלא עד תום . בדימוי הזה נהוג לומר שאם תמלא את המכל קודם כול באבנים הקטנות, לא יישאר מקום לאבנים הבינוניות והגדולות, וכי נכון להתחיל למלא את המכל באבנים הגדולות, לאחר מכן בבינוניות ורק בסוף באבנים הקטנות שימלאו את השטחים הנותרים . ההתבוננות הזאת על שנת הלימודים עזרה לנו לעשות הבחנה בנושא המלאכות ולהגדיר אותן כ"אבנים גדולות, בינוניות וקטנות", ובכך למלא את השנה בכל טוב . האבנים הגדולות הן אותן מלאכות "רציניות" שמלוות אותנו לאורך השנה, כמו בניית מחסה סביב חג סוכות בתחילת השנה, שרפת קערות בחורף, בנייה בבוץ והכנת תנור אפייה לקראת האביב, גילוף חיצים וקשתות לקראת ל"ג בעומר, הכנת טנא של פירות וירקות מצמר מלוּבד סביב שבועות . בתום כל אחת מהמלאכות הללו יחכה לילד תוצר אמיתי שעשה במו ידיו, אך ברוב המקרים אין תוצר שישיג ביום אחד, ולעתים קרובות גם לא בשבוע או שבועיים . כל אחת מ...
אל הספר