160 פרק תשיעי על האפשרות לצאת אל מרחבי הטבע שמסביבי ולהתחבר אל המקצב האטי שבו האדמה מתנהלת, היו היסוד שאפשר לי לארגן מחדש את מחשבותיי . לאורך כל התקופה הזו כל שהייתי עסוק בו היה להוריד את המקצב, ללכת יותר לאט, לדבר יותר לאט, ולהרגיע את מה שבכל רגע של חוסר תשומת לב לגוף שלי עלול להתפרץ החוצה כמחשבה טורדנית, שעלולה לא לתת לי מנוח במשך שעות או ימים . לימים הבנתי, שמה שעשיתי לעצמי באותה תקופה היה להוריד את סממני האש מחיי, אש העשייה, היצריות, היצירתיות . בהיעדר איזון של קרקע בחיי, האש הזו נהגה לסחוף אותי בצורה אגרסיבית מבלי ששמתי לב אל תוך מערבולת של מחשבות טורדניות, שבסופן היו מובילות אל חרדה הולכת וגדלה . במבט לאחור אני רואה כיצד האש מצאה את מקומה בחיי באותה עת גם באופן לא מודע אפילו בבחירת הבגדים שלגופי . בלי להקדיש לזה כל מחשבה מצאתי כי המלתחה שלי באותה העת כולה הייתה מורכבת מבגדים בצבעי כתום ואדום, כאילו מחפשת את דרכה לבוא לידי ביטוי היכן שהיא רק יכולה . אני זוכר שלא פעם שאלו אותי עוברים ושבים אם אני חלק מהתנועה של הרי קרישנה, כי הם לא הבינו מדוע אלו הבגדים שאני תמיד לובש . כשתהליך הבנ...
אל הספר