68 פרק שלישי ולא להניח ליכולות כאלו ואחרות אצלי לתפוס מקום בהגדרה של מי אני כאדם . באותו זמן החלו החיים לזמן עבורי את השיעורים שהייתי צריך כדי להתחיל לפתח בתוכי את תחושת המסוגלות שלי . וככה, כשאני כבר מרגיש יותר טוב לגבי עצמי, יכולתי לראשונה להעמיד את עצמי מחדש מול אותם אתגרים שניצבתי בפניהם בשנת השירות, הפעם ממקום קצת יותר מפוכח, שמסוגל לקחת נשימה עמוקה לפני שהוא אוחז בפטיש, ולהקל על הרעד ביד ועל המתח בגוף . ואז הגעתי לכליל . כשהגעתי בפעם הראשונה לאוהל בכליל, לא היה שם כלום . היו שם רק ליאורה, גליה ועירית, שהזמינו לערב שבו סיפרו על רצונן להקים חווה אקולוגית קטנה ביישוב והזמינו את מי שמעוניין להצטרף אליהן . האפשרות הזאת קסמה לי, כי ראיתי בה משהו ממה שפגשתי בחיי במערה . הראשוניות הזאת משכה אותי . העובדה שנצטרך להקים פה הכול, משירותי קומפוסט ועד מטבח, מקלחת ומקום לישון, סקרנה אותי מאוד ומשכה אותי . ואכן, במהלך כל אותה שנה חיינו שם חמישה אנשים, כשרובנו לא ידענו לבנות, לשתול או לגדל, ולאורך השנה עברנו ביחד מסע משותף, שבו כל אחד הביא את מקומו הראשוני עם הסוגיות ועם הקשיים שלו . כחלק מההכנות...
אל הספר